מופשלת - הדר בר-אל

העפתי מבט עת ערב, יגע קמעא היה מבטי עד שנתקלתי בשיר הבריחה ולא רציתי לברוח יותר. אני אדם כותב שירה ומכירה גרפומנים למכביר אך אין שירה זו כמותם. "פנינו לא יהיו ריקים יותר הוילון אט יתנה עימנו צללים". כל כך מדוייק, נוקב, חזק אך בד בבד מלא רכות תוגתית מלטפת. כל כך מלטפת עד שבא לי לבכות עכשיו אף כי מזמן יבשו דמעותי. תודה על מתנת נפש שכזו, תודה!